מה היינו עושים בלי החרדים

[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים... אבל מקדש שני שהיו עוסקים בתורה, במצוות ובגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. למותר לציין שקביעה נחרצת זו, שאין לה משל בקרב האומות, מיטיבה לתאר את מרכיב השסע הקטלני המבתר את נפש היהודי. כל החטאים מתבטלים בפני שנאת חינם, אותה שנאה שהביאה לחורבן הבית ובעקבותיו לאלפיים שנות גלות במהלכן ירד רצף בלתי פוסק של פורענויות על ישראל.

וכך כותב סופר תהילים: "נצר לשונך מרע ושפתייך מדבר מרמה", ובספר ויקרא: לא תשנא את אחיך בלבבך... לא תקום ולא תטור את בני עמך...

המפעל לייצור עלילות דם נגד החרדים, בניהול התקשורת, עובד למרבה הצער שעות נוספות גם בשעה קשה זו כאשר המגפה אינה מבחינה בין אדם לאדם. שוב ושוב אנו עדים לתמונות, לסיפורים, ל'מראות מהשטח' שהחרדים מטיילים ברחובות, אינם נשמעים להוראות בדבר הקורונה, מפיצים את המחלה, אפילו מטוס יונייטד איירליינס שנחת מארה"ב והיו בו מעט חרדים, נופח שהיה כולו בחרדים שהלכו משדה התעופה בלא שנעצרו...

מה קורה כאן? מחד כל היום השמצות על החרדים ומאידך-גיסא, איזה יופי, רופאים ואחיות, ערבים וערביות, שעובדים ללא לאות בבתי החולים כדי להחיות את נפשותינו... שעושים ימים ולילות למעננו האזרחים, במסירות, ובטוב לבב, שמצולמים השכם והערב, בכול ערוצי התקשורת. אז לידיעתכם, העובדים הערבים בחרו במקצוע שלהם, לרוב לאחר שהתקבלו בהקלות של 'אפליה מתקנת', והם עובדים ומרוויחים לפרנסתם כפי שעובד כל אחד אחר במקצוע שבו בחר.

מה הרבותא כאן? והחרדים? ששמם נגזר מספר ישעיהו סו' פסוק 5: "שמעו דבר ה' החרדים אל דבריו".. כלומר נאמנים לקב"ה ולמצוותיו, מה מייחד אותם מהשאר? הלבוש האחר? אבל האם אין להם אותם יצרים, אותן תחושות, אותן הרגשות, יש ויש. מה השנאה הזאת, להראות שאינם נשמעים לאזהרות? האם אי-אפשר היה לעשות את הנדרש בלי להביא להקות של צלמים וצצקס שתשבנה באולפנים, תעפעפנה בעיניהן, בפרצופן חמור הסבר, ותספרנה ברצינות תהומית כמו סיפרו על סודות מהכור האטומי, ששם אין משמעת?! אז לידיעת כל המטיפים לשנאה...

סכנה קיומית

לציבור זה אין אינטרנט, אין טלוויזיה, אין רדיו, אינם קוראים את ה'בובא מייסס' המופרכים בעיתוני החולין, אינם חשופים לאמצעים ויזואליים, אז פשוט נודע להם באיחור מה על הסגר ועל ההוראה להישאר בבתים. הציבור החילוני שידע, שמע את ראש הממשלה כמעט מדי יום, וראה תמונות, התעלם מכך בהתחלה, ולא היה ממושמע. האם אי-אפשר היה להגיע לציבור החרדי בדרכם שלהם? דרך הרבנים למשל, דרך עיתוני המגזר? האם זה לא היה נכון יותר מאשר לשלח את השוטרים לאזורי המגורים של הציבור החרדי, בלווית הצרמוניה המתוזמרת של התקשורת? השוטרים יכלו לעשות את המוטל עליהם, בלא שיתלוו אליהם מיני צלמים ופרשנים ושדרנים...

לערבים נותנים את הצל"ש, בגלל שכך התרגלו... לפלרטט ולהחניף להם, להביא לידי ביטוי טרגי-קומי את עיקרון החנופה העומד בבסיס הניסיון לרכוש את ליבם, אולי להבא יבואו עוד יהודים להצביע לרשימות הערביות, ה'טובות ומאירות הפנים'... ועל החרדים? התרגלו לזרוק עליהם כל האשמה אפשרית. למשל, ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי אמר כי אירן אינה סכנה קיומית על ישראל, אלא דווקא אלה החרדים. אמירתו האומללה והמסוכנת לא נאמרה כלפי קיצוניים, אלא על החברה החרדית ככלל, ועל יחסה לדת ולהנהגות שונות.

רק לפני ימים ספורים הכריזו שני האדונים, יאיר לפיד ובוגי יעלון שבהלת הקורונה והציווי להסתגר בבית הם המצאה של נתניהו כדי לדחות את משפטו ולהשתלט על הדמוקרטיה. בהודעות אלה, הם למעשה הסיתו בגלוי את האזרחים שלא לבצע את הוראות משרד הבריאות. הם סיכנו את בריאות הציבור בזדון, כאשר העונש על כך בחוק הוא עד שבע שנות מאסר. במו אוזניי שמעתי גברת שקיבלה קנס כספי מאחר ששוטטה בחוץ, והיא טענה שהרשתה לעצמה, לנהוג כך, כי שמעה את יאיר לפיד מסביר שהכול עורבא פרח... אבל בסוף החרדים אשמים.

העלייהום התקשורתי נגד החרדים, בא לאחר שנים רבות של דה-לגיטימציה, ושל אמירות כמו, 'אנחנו מפרנסים אותם, הם פרזיטים, וכו', עוד הסתה פרועה, ולנו הן לא חסרו הסתות... כמו זו מאסכולת מאיר יערי ושל מחנה בן-גוריון - ברוויזיוניסטים שנואי נפשם, בסזון ובאלטלנה, ועוד ועוד.

וכך אמרה עליהם שולמית אלוני: עלוקות... נחשים... היונקים מאותם יצרים אפלים שינקו הנאצים, הם רודפי בצע ושתלטנים, מרושעים ופרימיטיביים, מושחתים, טפילים, ורודפי שררה. י.ח.ברנר סופר ה"אף על-פי כן" היטיב לתאר כבר בתחילת המאה את היהודים: "בימות המשיח יהיו כל היהודים רזים וכחושים, איש את אחיו יאכל ויכלה, רוצה לעשות סוף ליהודים, תן להם ארץ שיוכלו להיכנס כולם לתוכה, והיו כלים שם מאליהם מקנאה ומשנאה"...

חוסכים כסף למדינה

אז נמוטט את הטענות בדבר החרדים ש'אינם עושים למען המדינה ומתחמקים ממיסים'. הכנסות המדינה מתחלקות כידוע למס ישיר ומס עקיף. מס ישיר הוא מס הכנסה, מס שבח, מקרקעין, ומס עקיף הוא מס קנייה, מע"מ, מכס. המס הישיר והעקיף נחלקים כמעט באופן שווה, אבל הישיר מבחינת הכנסות מעט יותר. מס עקיף כולם משלמים באופן שווה: דתיים חילונים, חרדים. היהודי החרדי משלם על כל קניה של 1,000 שקלים 170 מע"מ לקופת המדינה שהרי גם הם מתחתנים, אוכלים, שותים, וקונים ביגוד והנעלה ומשלמים בקניית מוצרי צריכה, מכס ומס קנייה. כולם שווים, כולם משלמים מיסים על קניות.

ומה עם מס הכנסה? הרי אמרו לנו שהיהודים החרדים אינם עובדים. אז הלכתי לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונוכחתי שכלל הציבור בישראל העובד מהווה 78.2% ואילו הציבור החרדי 61.2% פער של 17% בלבד. ועל מה משלמים מס עקיף? נניח על רכישת דירה שכוללת מיסים על הקרקע, המלט, קרמיקה, מיסי קבלן, מיסי עובדים, הכל נופל על הרוכש. לפי הנתונים 70% מהציבור החרדי רכש דירות, כלומר על דירה של מיליון ש"ח כמעט חצי, אלה תשלומים לקופת המדינה, על הדירות שנבנו על אדמות מדינה.

ומה עם המס הישיר של אלה שאינם עובדים? לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, החרדים מהווים 12% מאזרחי המדינה ו-17% מביניהם אינם עובדים ולומדים תורה. אבל 95% ממס ההכנסה משולם ממילא על-ידי שלושת הרבדים העליונים של האזרחים ורק 5% על-ידי הרובד התחתון.

אבל אף פעם לא מסופר כמה עמותות החרדים חוסכות כסף למדינה. אז בכתבה ב-nrg נתקלתי בעובדות מדהימות... עמותות שחוסכות מיליוני שקלים למדינה: יד שרה למשל, אורי לופוליאנסקי הקים את מפעל החסד הזה, אחת מהעמותות הגדולות בישראל שמעניקות שירותים לאנשים עם לקויות ומחלות במטרה לצמצם את השפעת לקויותיהם. כל נצרך חילוני, דתי, יודע שאם צריך כיסא גלגלים, קביים, מכונת הנשמה, אביזרי בית חולים לאשפוז בית, ועוד ועוד הכתובת היא יד שרה והכול חינם אין כסף. ויש את עזרא למרפא של הרב פירר שהקים מערך טיפול לחולים באשר הם ומסייע ל-100,000 חולים בשנה בסכום של 100 מיליון שקל בייעוץ רפואי, בהשאלת ציוד רפואי, בשירות אמבולנסים, בהטסת חולים לחו"ל ועוד, והכול בהשאלה וללא תמורה כספית.

מאיר פנים, ארגון צדקה לנזקקים בכול הארץ, הכולל בתי תמחוי המשרתים אלפי נזקקים בלמעלה ממאה ישובים ברחבי ישראל, וכן מחסני ציוד יד שנייה, מועדוני נוער, ומרכזי השמה. הארגון מספק לבתי ספר ולגני ילדים מספר ארוחות חמות מדי יום, במחיר 3 שקלים ולמי שאין היד משגת, הרי שכל הארוחות חינם. לקראת החגים הארגון מחלק חבילות לאלפי נזקקים.

סערות גדולות

עמותות חסד נוספות, יד עזרא ושולמית, כרמי העיר, ארגוני הצלה שונים המסייעים ברפואת חירום: ארגון הצלה, ואיחוד הצלה, שהמשרד לביטחון פנים הכריז עליהם כגופי הצלה רשמיים, ואלה עמותות שמתקיימות רק מכספי תרומות, ויד אליעזר שמסייעת לנזקקים כבר שלושים שנה ותומכות ב-130,000 נפשות לשנה באמצעות למעלה מעשרים תוכניות סיוע, תקציב שעולה בהרבה מכול החזקת התקשורת גם יחד. ובל נשכח את ארגון זק"א ששומר על כבוד המתים, וכל הארגונים הללו מבצעים פעילויות השוות ערך למאות מיליונים בשנה והעובדה שאלפי המתנדבים אינם פועלים עם דרגות או תארים איננה מורידה מתרומתם.

כמובן שהלומדים גמרא, חסידות, הם לא סתם 'מלומדים' הם מלאים כרימון. הלימוד היומיומי והשעות הארוכות שאדם מתייגע בהם, מביאים אותו לידי חכמה וידע שאין להם שיעור.

ובעיצומן של כל התופעות המעיקות, נזכור שעם ישראל לכל אורך ההיסטוריה ידע תקופות של סערות גדולות. תמיד יש מתאוננים, תמיד יש הקוראים להתקפל ולהרים ידיים, אך עם ישראל כעם ממשיך במסע הגדול המתנהל כל העת רק קדימה. בשבת הובא הפסוק מיד לאחר פרשת החודש: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו... ולא ייתן המשחית לבוא אל ביתכם לנגוף".

________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ד״ר אסתר שניאורסון גרי היא סופרת, משוררת, פובליציסטית ומרצה להיסטוריה.

קישור לכתבה המקורית - באתר News1